הרבה פעמים אנחנו טועים ומנסים לאהוב את האחר, כפי שהיינו רוצים שיאהבו אותנו. מי שאוהב פרחים – מביא פרח. מי שאוהב חיבוקים – מציע חיבוק. מי שאוהב מחמאות – מחמיא. לפעמים זה עובד נהדר. אם יש התאמה מקרית. אבל הדרך הטובה לאהוב את היקרים לנו היא לברר איתם מה ישמח אותם. מה הם היו רוצים לקבל. מה יגרום להם להרגיש אהובים.

ואגלה לכם סוד – לפעמים גם אנחנו בעצמנו לא יודעים איך היינו רוצים שיאהבו אותנו. ואם אנחנו לא יודעים – מה הפלא שהאהובים שלנו לא מצליחים לקלוע?

אז מה אתם אומרים? אתם אוהבים פרחים? מחמאות? חיבוקים? פתקים עם לבבות? הפתעות? האם אתם יודעים מה יגרום לכם להרגיש אהובים?

מהרעיונות לפעולות כאלו:

1. קנו פרחים.

2. תנו חיבוק ונשיקה קרובים לפני שאתם יוצאים מהבית וכשאתם חוזרים.

3. שלחו מיסרונים מפתיעים והביעו את אהבתכם.

4. כתבו מכתב אהבה בכתב ידכם ומסרו אותו במעטפה יפה.

5. הכינו משהו טעים לאכול, שאתם יודעים שישמח את בן הזוג.

6. לכו לסרט יחד.

7. לכו להצגה יחד.

8. צאו לבית קפה לבדכם.

9. הפתיעו במתנות סמליות ומרגשות.

10. הכינו ארוחה רומנטית לאור נרות.

11. החביאו פתקי הוקרה ואהבה לבן זוגכם בכל מיני מקומות מפתיעים (ארנק, ספר, חדר רחצה, או על המראה…).

12. לקראת ימי ההולדת הקדישו זמן, מחשבה ותשומת לב לבן זוגכם – ההרגשה שמישהו חשב עלי לעומק וטרח עבורי היא חוויה מרפאה.

13. חגגו בכל הזדמנות – קידום בעבודה, העלאה בשכר, קבלת פרוייקט נחשק, סיום מסלול לימודים, השגת הישגים משמעותיים, מעבר דירה, קניית בית, מכירת בית, הישג של אחד הילדים – כל דבר הוא סיבה למסיבה. חגיגות מגדילות את רמת האושר שלנו.

14. עשו פעולה רומנטית אחת לכמה זמן.

15. הרבו ללטף ולחבק.

16. העצימו ופרגנו – זה תמיד מרגש וחשוב לנפש שלנו.

17. רקדו. שימו שיר שאתם אוהבים בנגן שלכם ורקדו בספונטניות.

18. הרבו לצחוק – לראות קומדיות, לקרוא בדיחות יחד. פשוט לצחוק.

19. התעניינו בבן זוגכם – בדקו איתו מה הם הדברים שממש משמחים אותו והקפידו למלא כל פעם משהו אחד – זו תחושה של התרוממות נפש.

20. צאו לצעוד יחד בטבע.

21. צאו לרכב על אופניים יחד בטבע.

22. הפתיעו בנופש משותף של כמה ימים – רק שניכם.

23. גברים – הציעו מיוזמתכם לערוך דיאלוג (זה חלק מהקידוד הנשי לתחושה של נאהבת).
נשים – הזמינו את בן זוגכם לחוויה ארוטית מענגת (זה חלק מהקידוד הגברי לתחושת נאהב).

24. הצטרפו לבן זוגכם למשהו שלא קל לכם ללכת אבל אתם מוכנים לעשות את זה עבורו – זה נותן תחושה של אכפתיות והתמסרות.

25. פרגנו לבן זוגכם זמן שקט לבדו ותמכו בכך.

26. דאגו שחדר השינה שלכם יהיה המקום היפה והמטופח ביותר בבית. זהו משכן האהבה שלכם. שימו פרח יפה על המיטה עם פתק הקדשה.

27. מצאו זמן מתאים ושתפו את בן זוגכם בעשרים דברים נפלאים שקיימים בו – תמיד טוב לתרגל סליחה ולראות את הטוב.

28. הגשימו אחד לשני חלומות קטנים – זו תחושה עצומה של שמחה.

29. למדו לבקש את מה שאתם רוצים והפסיקו לאלתר את ההאשמות ההדדיות – זה מרעיל את המרחב הזוגי.

30. מצאו חוויות רוחניות שאתם יכולים להיות בהן ביחד – מדיטציה, סדנה, תפילות, לימודים לרוח – זה יוצר תחושה עמוקה של חיבור ומחויבות לקשר.

31. למדו לעומק את פצעי הילדות של בן זוגכם והיו לו מקור לריפויים – דרוש לכל דיאלוג וזמן.

32 .דגדגו אחד השני – זה מזכיר לנו להפסיק להיות כל כך רציניים

33. שחקו יחד – הילד הפנימי בכל אחד מכם יפרח.

34. אחת לתקופה עשו איזו מחווה הרואית, משהו גדול למען בן הזוג. זו ההשקעה המניבה ביותר שיש.

35. היו נדיבי לב עם בן זוגכם.

36. דברו אל בן זוגכם תמיד בכבוד. בכל מקום. המרחב ביניכם הוא קדוש.

37. מצאו עשר דקות כל בוקר וכל ערב לשוחח– מחקרים מצאו שזה אחד המקדמים הגדולים של זוגיות טובה.

38. שתפו באומץ את העולם הפנימי שלכם, את הרגשות שלכם – אף אחד לא נביא ולא יכול לנחש זאת אם לא תשתפו.

39. דאגו כל אחד מכם להיות מעיין נובע של שמחה ואנרגטיות על מנת שתוכלו לתת מעצמכם אחד לשני.

40. אל תוותרו לעולם על אהבה אמיתית!!!

מתי ניתנה לכם ההרגשה שאפשר לדבר בפתיחות מלאה במערכת היחסים? להגיד בקול רם את כל הצרכים העמוקים , האמיתיים , האלה שאולי לא נשמעים הכי אתיים, הכי זוגיים, כאלו שרק מעצם אמירתם יש בהם סיכון בפירוק המשפחה? או לפחות כך אתם חושבים.

אם הייתם אומרים לבני הזוג שלכם באמת מה חסר לכם, מה הייתה התגובה שלהם? נסו לדמיין עצמכם מדברים בגלוי ומשתפים את הכול! (כן גם את הפנטזיה הזאת שאתה מת לנסות אבל אתה יודע שלא יקום ולא יהיה כי תגיעו לרבנות רק מעצם העובדה שהעלית את הנושא).

הבדידות לא מתבטאת רק בחוסר היכולת לבטא רצונות תשוקות מאווים ומחשבות.  היא מגיעה גם כאשר אתם מבטאים אך אין מענה מן הצד השני. משל הייתה לכם בריכה אך מעט מאוד מים ממנה אתם תצליחו לספוג בכיסים. (למי שתהה דימויים מוזרים זה כאן, אז אל תלכו יש עוד כמה בדרך) התסכול לפעמים חונק והוא יכול להיות מאוד אכזרי. תופעות הלוואי של הבדידות הזוגית הן רבות , החל מבגידות ועד למקרי אובדנות , בדרך תמצאו אנשים שהתחילו תחביבים מוזרים כמו קדרות, סלסה, או כתיבת מאמרים בנושאי זוגות ובדידות במערכות יחסים. רגע , מה? לא חשוב , ממשיכים.

בדידות מינית, בואו נדבר עליה רגע. אתם יחד כבר כמה שנים, ניסיתם הכול , ראיתם הכול אחת בשני, המגע מוכר, הריח מוכר, כל המהלכים צפויים מראש…קורה שלפעמים בא לנו פשוט לגמור, בלי לשתף את בן הזוג. המצב הזה מתחיל לקרות יותר ויותר , עד שפתאום הוא הופך להיות המנה העיקרית ויחסי המין מקבלים את התואר הנכסף “המטלה השבועית” במקרה הטוב או ה”מטלה החודשית” במקרה הממוצע. חוסר במגע , חוסר בתשוקה, חוסר במשיכה אינם נדירים ואפילו די שכיחים, אפילו אם אנשים מתביישים להודות בזה. בתוך תוככם נמצאת האמת שלכם, שתפו אותי אם אני טועה, אשמח לכתוב מאמר נגדי שסותר את כל מה שכתבתי עד עכשיו. הבדידות המינית מתווספת לחוסר ההקשבה, לחוסר הביטוי העצמי שלי מול הפרטנר, ואל העובדה שלא תמיד יש לי את מי לשתף במצב הזה.  אתם לא לבד , יש כל כך הרבה זוגות שחיים בבדידות, שחווים חיי פשרה, זוגיות לא ממומשת. נכון יש ילדים, אבל גם אתם הייתם פעם ילדים, זוכרים? הייתם אנשים קטנים עם חלומות ושאיפות, ורצון להגיע לשמיים , לגעת בכוכבים לשתות איזה כוסית וודקה מתוך לוע של הר געש ולאכול צמר גפן מתוק מתוך העננים. טוב אולי לא בדיוק חלמתם על כוסית וודקה כשהייתם ילדים אבל הבנתם את הרעיון.

החדשות הרעות הן שזה מצב די גרוע לשהות בו, ולמען האמת , שורים בו לא מעט אנשים, בין אם מטעמי שגרה ופחד משינויים ובין אם מטעמי חוסר ברירה.

החדשות הטובות הן שתמיד יש ברירה! אה הא! איך הבאתי לכם את זה באופן לא צפוי! ידעתי שתאהבו את המהלך הזה. המצב הזה הוא  מצב הפיך שדורש התגייסות ואומץ לא קטן. אבל מי שמחליט לחיות , למקסם את הרגעים ולחוות זוגיות אמיצה וכנה, זכה בזוגיות חדשה , מנצנצת , וטובה מזאת שהכיר בהתחלה.

דניאלה ורונן, כמו זוגות רבים, הפכו באופן לא בהכרח מודע, את תכונות ה'מאסטר' של הקשר שלהם,  אלו שבזכותן התוודעו האחד/ת לשנייה ואף התאהבו זה בזו, מתכונות 'חזקות' ו'מקרבות' בתחילת הקשר, לתכונות העתידות להחליש אותו.

דניאלה מתארת שככל שעברו השנים, פחות התאים מבחינתה שרונן 'של כולם' , היא חשה שאינה חלק מסדרי העדיפויות שלו. דניאלה בחרה להעביר את המסר בצורה של פגיעות תמידית ובשקט האופייני לה והמעיטה במילים. התקשורת ביניהם הצטמצמה כל כך עד שלא דיברו, אלא על נושאים הקשורים בילדים. כמובן שלשני בני הזוג שותפות בדינמיקה שהובילה למצבם.

בציר הזמן הזוגי שלנו ואף המשפחתי, אנחנו מתפתחים כל הזמן. אנו חווים אירועים, שינויים והמון למידה מודעת ולא מודעת כגון : השלב הרומנטי, נישואים, מעבר דירה, הקמת משפחה.  כמו כן, חלים אירועים משמעותיים בציר הזמן האישי של כל אחד מאתנו, כגון : לידה, מעבר עבודה, מעבר תפקיד, אובדן ועוד.

אירועים ושינויים אלו מעצבים את הצרכים והשאיפות שלנו מעצמנו ומהזוגיות מחדש. את אותו התהליך עוברים גם בני הזוג שלנו. אולם בעוד הנסיבות משתנות,  תכונות האופי שלנו אינן משתנות.

שימו לב : לאורך החיים, תכונה 'חזקה' יכולה להיות 'חלשה' ולהיפך. הדבר תלוי בסיטואציה ובתפיסה של האיש/ה את עצמה/ו ואת בן/ת הזוג שלו/ה. אם ניקח את המקרה של דניאלה ורונן, דניאלה שקטה וממעטת במילים. הדבר משרת אותה מאוד בתחום העיסוק שלה, אולם תקשורת מילולית מצומצמת במערכת היחסים שלה, פוגעת בה. ירון צ'ארמר וחברותי. קל לו להשתלב במסגרות מסוימות ובאתגרים והוא מוקף חברים, אך קשה לו להקצות זמן זוגי שלו ושל דניאלה (לבד), על אף שהוא מודע לכך שזה חשוב לה.

ברגע שכל אחד/ת מהם מצליח/ה לזהות ואז להבין את חולשתו/ה של בן/ת הזוג, הוא/היא נרתם/ת לסייע וניתן להגדיר בזוגיות הזו כללים מוסכמים שיעבדו טוב. כמובן שנדרשת גם אחריות של כל אחד מהם כלפי עצמו.

כאשר רונן מזהה סיטואציה בה דניאלה נכנסת למקום ה'שקט', אולם חשוב לו לנהל את השיח, הוא ירתום אותה לשיחה, יתחבר לאותה 'חולשה'. 'חשוב לי שנדבר כמה דקות לגבי מה שהיה כאן עכשיו', 'אני מרגיש שמשהו מפריע לך, אני מקשיב, ספרי לי'.  דניאלה מצידה תיקח אחריות אישית המאלצת אותה לחרוג ממנהגה ולא תבטל את השיח. הם יתרגלו שיח ביניהם באופן שיהפוך אותו לאורח קרוא בקשר הזוגי. כמו כן, כאשר דניאלה מעוניינת בזמן זוגי, ללא משפחה וחברים נוספים, היא תלמד לומר זאת באופן ברור. רונן מצדו ייקח אחריות אישית וישים את הזוגיות בראש סדרי העדיפויות. שיח והסכמה בין השניים יקדם את הצלחת התהליך באופן שיענה על הצרכים הלא מסופקים של כל אחד מהם בקשר.

ככל שנצליח לזהות את תכונות ה'מאסטר' שחיברו בינינו ונתחבר ל'חולשה' של בן/ת הזוג ממקום של עזרה ולא ממקום של מאבק כוח, כך נדע לאזן את הדינמיקה הזוגית והמשפחתית לכדי מודעת וטובה.

כשאנחנו שואלים את הילד על מה שעבר עליו היום (שאלות שנתפסות בעיני הילדים כחקירה ולא כהבעת עניין וסקרנות), בדרך כלל נזכה לתשובות קצרות כמו "היה כיף" או "בסדר".

אפשר, במקום זה, לנסות לספר לילד משהו שקרה לנו. לשתף בעצמנו מתוך העולם שלנו.

כמובן שלא נוכל לספר לילד כל מה שקרה לנו בעבודה, אבל אפשר לחפש דברים קטנים שקרו לנו באותו היום שיכולים לעניין אותו. למשל: "אתה יודע, יובלי, היום כשיצאתי מהעבודה וניגשתי אל האוטו, פגשתי גור חתולים קטנטן שישב על האוטו שלנו והתחמם בשמש" או "הבוקר כשהגעתי אל העבודה גיליתי ששכחתי את המפתחות של המשרד בבית, איזה מזל שבדיוק אז הגיעה חברה שעובדת איתי והיו לה מפתחות משלה". 

​גם שעת ארוחת הערב היא שעה מצויינת ללימוד שפת השיתוף. בנוכחות הילדים – אמא או אבא יכולים לספר זה לזה משהו שקרה להם היום. אפשר גם לשחק סביב השולחן במשחק השיתוף – שבו כל אחד, בתורו, מספר משהו קטן שקרה לו היום. ההורים יכולים להתחיל ולהדגים. כך הילדים חווים איך נוצרת קירבה בזכות השיתוף והם ירצו לנסות גם. 

​בבית שבו ההורים מדברים בשפת השיתוף ביומיום, בשיגרה, יגדלו ילדים שיראו בשיתוף משהו טבעי ויומיומי וילמדו לראות בהורים כתובת עבורם לשיתוף.