טיפים לחיזוק הזוגיות

טיפים  לחיזוק הזוגיות

להקשיב אחד לשני– האם בעת ויכוח או דיון זוגי אתם באמת מקשיבים לבן הזוג, או עסוקים בעיקר בהעברת המסר שלכם ?

לא להתעלם ממשברים או להמשיך הלאה בלי ללבן את הקונפליקט- ברגע שסערת הרוחות נרגעות  מעט, נסו לקיים שיחה רגועה ונינוחה יותר על הנושא הקונפליקטיואלי.

לא למהר להתנתק/ לברוח– משבר זוגי מלווה במרבית המקרים בתחושות של ייאוש ותסכול אשר מביאות ל"הרמת ידיים"

לשתף– משבר זוגי הוא חוויה אינטנסיבית אשר מקשה מאוד על מי שנמצא בתוכו לבחון אותו באופן אובייקטיבי. לכן, צריך לשתף עדיף אדם ניטרלי אשר יש לו את הכלים לעזור .

תנו מרחב לבן/ת הזוג כל אחד מבני הזוג יבדוק את עצמו– נסו לשאול את עצמכם מה חלקכם במשבר. לקחת אחריות-בדיקה עצמית אינה מספיקה- אם הבנתם את חלקכם במשבר הזוגי . אמרו זאת ישירות לבן הזוג ואל תחכו שהוא "יודה באשמה" ונסו לשחרר את האגו.

למצוא זמן לעצמכם כזוג ובנפרד

זמן לעצמי – אפשרו אחד לשנייה תחביבים, זמן מנוחה, זמן לבד/ עם חברים/חברות יהיה לכם קל יותר בהדדיות

זמן זוגי חברי – לפני שאתם נפרדים אחד מהשני בבוקר, ספרו לבן/בת הזוג מה אתם הולכים לעשות היום .בסוף כל יום כבו את הטלוויזיה ומצאו זמן לדבר עם בנות/בני הזוג, שיחה נעימה לפני שהולכים לישון .כל יום, מצאו דרך להראות לבן/בת הזוג הערכה אמתית והוקרה

זמן זוגי אינטימי- הבעת חיבה גופנית- לנשק, לחבק, ללטף, נשיקה לפני שהולכים לישון. דייט שבועי – רק שניכם באווירה רגועה .

זמן זוגי אינטימי מיני- כאשר שלושת המעגלים בזוגיות מיושמים תוכלו להגיע למוטיבציה למיניות  ולמרכיבה.

 החלק הרגשי- חיבה, אכפתיות, פרגון, משיכה, משיכה ארוטית, עונג.

 החלק האינטימי- קרבה נפשית, שיתוף בעשיה ובתקשורת, קרבה פיזית מיוחדת.

 החלק הפיזי- מגע מחבק, אוהב, מרגיע מנחם, מעורר.

רוני ברק – עו"ס MSW– ייעוץ וטיפול זוגי

הזוגיות כבר לא מה שהייתה ומרגישים לבד?
רוצים להחזיר את אהבה והתשוקה אך קשה לעשות הצעד הראשון?
הזמן נראה לכם לא מתאים ונשאבים לתוך השגרה?
זהו הזמן להתחיל להתמודד!

               

                     רוני ברק

            נייד: 050-6335365

        ronnieburke@gmail.com

אז איך היה היום בגן?

אז איך היה היום בגן?

איך נגרום לילדים שלנו לשתף אותנו במה שעובר עליהם, בחששות, בקשיים, במצוקות וגם בשמחות?​

כדי שהילד שלנו ישתף אותנו במה שקרה לו היום בגן או בבית הספר –

עלינו ללמד אותו את שפת השיתוף. 

​ילדים בריאים בנפשם שקועים מאד בהווה.

כשהם חוזרים מהגן אחר הצהריים הם לא עסוקים במה שקרה להם בגן, הם רואים נמלה על השביל או ציפור או בלון ונראה שהם שקועים לחלוטין בחוויית העכשיו. זה נהדר. אבל איך בכל זאת נוכל ללמד את הילדים לשתף אותנו במה שעבר עליהם לפני כמה שעות בגן?

הטריק הוא להוות מודל.

כשאנחנו שואלים את הילד על מה שעבר עליו היום (שאלות שנתפסות בעיני הילדים כחקירה ולא כהבעת עניין וסקרנות), בדרך כלל נזכה לתשובות קצרות כמו "היה כיף" או "בסדר".

אפשר, במקום זה, לנסות לספר לילד משהו שקרה לנו. לשתף בעצמנו מתוך העולם שלנו.

כמובן שלא נוכל לספר לילד כל מה שקרה לנו בעבודה, אבל אפשר לחפש דברים קטנים שקרו לנו באותו היום שיכולים לעניין אותו. למשל: "אתה יודע, יובלי, היום כשיצאתי מהעבודה וניגשתי אל האוטו, פגשתי גור חתולים קטנטן שישב על האוטו שלנו והתחמם בשמש" או "הבוקר כשהגעתי אל העבודה גיליתי ששכחתי את המפתחות של המשרד בבית, איזה מזל שבדיוק אז הגיעה חברה שעובדת איתי והיו לה מפתחות משלה". 

​גם שעת ארוחת הערב היא שעה מצויינת ללימוד שפת השיתוף. בנוכחות הילדים – אמא או אבא יכולים לספר זה לזה משהו שקרה להם היום. אפשר גם לשחק סביב השולחן במשחק השיתוף – שבו כל אחד, בתורו, מספר משהו קטן שקרה לו היום. ההורים יכולים להתחיל ולהדגים. כך הילדים חווים איך נוצרת קירבה בזכות השיתוף והם ירצו לנסות גם. 

​בבית שבו ההורים מדברים בשפת השיתוף ביומיום, בשיגרה, יגדלו ילדים שיראו בשיתוף משהו טבעי ויומיומי וילמדו לראות בהורים כתובת עבורם לשיתוף.

מיכל צוקר – יועצת זוגית ומדריכת הורים             

מוזמנים לצור איתי קשר בטלפון:

052-2215675

זוגיות לאור הקורונה

זוגיות לאור הקורונה

‌מה לא נאמר כבר על זוגיות, משפחה, ביחד ולחוד ב'צל' נגיף הקורונה ?כמה רע שאנשים רבים מובטלים,  שבלתי נסבל שאין מסגרות לימודים לילדים ומה עם ערימת הקשיים הכלכליים ואבוי לכמות הוויכוחים ההרסניים, שהאלימות תפסה תאוצה ואפילו הגירושין כבר נראים כמו מוצא.

וואו!!  בואו ננשום לרגע. אכן, המציאות החדשה שנכפתה עלינו קשה ללא ספק וההשלכות שלה בהחלט לא מחייכות אלינו בלשון המעטה אבל חשוב גם להאיר את האור שהביא אתו הכאוס הזמני הזה בתחומי מערכות יחסים ומשפחה בכלל.

זוגיות היא כמו פאזל עם מיליוני חלקים קטנים שמורכבים בעמל רב, ביזע ומול אינסוף אתגרים שהחיים מציבים לנו. אנחנו חיים את הפאזל הזה ומוסיפים לחבר חלקים כל הזמן ותוך כדי תנועה אבל אם לא נעצור מידי פעם להיטען, יהיה לנו קשה מאד להמשיך בהרכבת הפאזל הזה.  הכאוס הזמני יצר לנו עצירה שאמנם לא ביקשנו אבל זימן בתוכו לכולנו הזדמנות להתבוננות ברגעי אושר קטנים שלא הבחנו בהם קודם וחוויות משפחתיות מזכירות לנו מהו הערך שלנו כמשפחה שמעניקה לכל  החברים בה הגנה,  פרגון הדדי וצמיחה.

ואיך אפשר שלא להבחין באור הגדול שהופנה לכבוד הורינו, הסבים והסבתות שלנו שקיבל פתאום את העוצמה והחשיבות להם הם כל כך ראויים.  אמנם הריחוק הפיזי והגעגוע אליהם קשה, אבל אנחנו עסוקים יותר מתמיד בהגנה עליהם וברצון להנעים את זמנם.

הבידוד החברתי האיר לכולנו כמה נעים ושפוי שיש לנו את הביחד ואפילו הדייטים המתישים בשטח הרווקים והרווקות החזיר לעצמו במעט את יוקרתו ואת הרצון להמשיך לנסות למצוא את החלק הנכון לפאזל האישי.

בואו לא ניתן לאפילה הזמנית להסתיר מאתנו את כל האור והטוב שצמח ממנה. ניקח לעצמנו רגע פרטי או זוגי בסוף כל יום שעובר עם כוס יין או כל משקה אהוב אחר ונמנה בקול את נקודות  האור הקטנות שהצלחנו לראות או שנכנס מפגש משפחתי קטן שבו כל אחד יספר על חוויה נעימה שחווה.  רק ככה נוכל לפנות מקום לאור הגדול שעוד מצפה לנו ולהעריך אותו בהתאם.

שלי פפרברג – יועצת אישית/זוגית ומגשרת משפחה (עו"ד).

050-6959096

האם אנשים יכולים להשתנות

כשליבי התקשרה אלי היא שאלה רק שאלה אחת: "האם אנשים יכולים להשתנות". עניתי את התשובה הקבועה שלי: "כן, רק אם הם רוצים את השינוי. אם לא הייתי מאמינה שאפשר להשתנות אז לא היה למקצוע שלי זכות קיום"

היא המשיכה: "הוא אומר שהוא רוצה, אבל אני לא מאמינה לזה האמון שלי בו נגמר. הוא עשה לי כל כך הרבה רע, שאני לא מאמינה שהוא יכול להשתנות"
"מה קרה" שאלתי
"הוא לא בא לקראתי בכלום, תמיד אני זו שצריכה להתפשר, תמיד אני צריכה לתת והוא מצידו לא עושה כלום. אז דיי. חברה המליצה לי עליך וקראתי את כל הפוסטים שלך, נפתחו לי העיניים ואין לי כוח לזה יותר. הריבים שלנו גם מתנהלים ברמה נמוכה.. נראה לי שאני רוצה להתגרש.. מה את אומרת?
קודם כל, כיועצת זוגית, אני אף פעם לא אמליץ להתגרש. באופן כללי זה לא משהו שיצא ממני, אני אעשה הכל כדי שהנישואים יצליחו. במקרה שלה היא כל כך היתה עסוקה בלהאשים אותו שהיא לא שמה לב לעצמה. זה נכון שהוא עשה דברים ואמר דברים לא יפים זה נכון שהוא פגע בה, לא התפשר ורק ראה את עצמו, הכל נכון.

אך, איפה היא היתה?

היא אפשרה לו לעשות את כל זה, לכן הוא המשיך לרצות לשנות מישהו שלא רוצה להשתנות זה בזבוז זמן לכן אני לא  מתמקדת בו, אלא בה עיקר העבודה הוא איתה – חיזוק הביטחון שלה, העצמה שלה, מציאת הקול הפנימי –מה באמת הרצונות שלה. כל עוד היא תמשיך להתנהג איתו באותה הצורה, כפי שהיא התנהגה עד עכשיו – הוא ימשיך באותה הדרך ושום דבר לא ישתנה. ברגע שהיא תפסיק ותתחיל להתנהג אחרת- רק אז אולי יהיה שינוי גם מבחינתו

למה זה עובד ככה?

אנחנו נמשכים למה שאנחנו מכירים (בין אם במודע ובין אם לא). ברגע שכל חייה היא התרגלה לשים את עצמה אחרונה, דאגה לרצונות של כולם ולא כל כך ידעה בכלל מה הן הרצונות שלה, היא משכה לעצמה סביבה כזאת שרק דורשת וכך המשיכה את אותו הדפוס גם כשפגשה את בעלה- כי היא לא הכירה משהו אחר. רק אם היא תפסיק לוותר על עצמה ותשים את עצמה במרכז, הוא בסופו של דבר יבין שזה משהו שלא הולך להשתנות ויקבל את זה (או שלא)

בכל מקרה, רק כך יש סיכוי שמשהו ישתנה. לכן השאלה היא לא האם אנשים יכולים להשתנות, זה לא צריך לעניין אותך, אלא- איך את הולכת להשתנות…

אודליה לוי- יועצת אישית ומלווה בתחומי מערכות יחסי