רחמים על בן הזוג

גלי, בת 52, נשואה לאלון במשך 28 שנים ולהם שלושה ילדים מתבגרים. היא פעילה חברתית למען הקהילה, ובין לבין התחביב שלה הוא לצייר.

"אנחנו צוות טוב, בבית הכל מתנהל מושלם, יש לנו חלוקת תפקידים, יש לנו הרבה חברים, אלון מכור לספורט ולמראה שלו, ויש לו ביקורת על איך שאני נראית".

גלי, הגיעה אלי ושיתפה שאלון תפס אותה בבגידה, הוא ראה התכתבויות שלה בטלפון.

"בהתחלה נלחצתי, נבהלתי, אבל כשנרגעתי הבנתי שאין בינינו כלום. אנחנו מנהלים את הבית כמו שותפים, וזהו!! אין לנו שום דבר מהנה יחד, אין לנו על מה לדבר, איתו אני מרגישה בודדה ולא מוערכת. אני רוצה להתגרש ממנו, לא רוצה להמשיך לחיות ככה. רוצה להרגיש נאהבת, רוצה לאהוב, קשה לי הבדידות".

בדיון סוחף הגענו לשאלה של – למה נשארים בזוגיות כשהיא גוססת?

הסיבות הן מגוונות ורבות…

ניפוץ חלום המשפחה, הילדים, אומץ, פחד מהלבד, פחד כלכלי, פחד מעימותים

מה יגידו עלינו…

אבל מה שהכי הקפיץ אותי ואני שומעת את זה לא מעט זה

"רחמים על בן הזוג".

"הוא איש טוב, אני לא רוצה לפגוע בו, אני פוחדת עליו, איך הוא יתמודד…"

השיחה הזאת הדהדה לי בראש כמה ימים…

רחמים על בן הזוג?

אז בואו נעשה סדר, כל עוד אתן מתעסקות "בו" – בהתמודדות שלו  אתן שוכחות אתכן!!!!

המחשבה "עליו", גורמת לאישה להרגיע את המצפון שלה, לתת הסבר טוב שהיא רגישה ולא אכזרית לבן זוגה. או שזה סוג של בריחה מההתמודדות שאת הכי רוצה – לעזוב אותו ואת מספרת סיפורים לעצמך.

ויש גם את הסיפורים על החיים אחרי, שבחוץ אין "גן עדן" ואולי עדיף להישאר עם המוכר והידוע.

מטבעי ותפיסת העולם שלי גם כיועצת, זה לנסות ולתקן לפני שמחליפים, אך יש הרבה מצבים שחבל על הזמן, הכוחות והאנרגיה.

המערכת כבויה לגמרי, אין לבני זוג (או לאחד מהם) רצון להציל, וכשאין רצון = אין יכולת…

האם זה המצב שלכן?

תתחילו להתמקד בעולם שלכן, ברצונות שלכן, בחלומות שלכן, באנרגיה שלכן.

מה משמעות החיים שלכם?

מה מדליק אתכם להיות בתחושת חיות, ערות ושמחה?

בן הזוג שלכן יתמודד ואם צריך, ייקח עזרה חיצונית וימקד גם את עצמו! הילדים יתמודדו, כל עוד תהיו קשובים לצרכים ולקשיים שלהם.

גירושים לא חייבים להיות מלוכלכים מצד אחד, ומצד שני יש פה פגיעה גדולה בבן הזוג שגורמת לו "ללכלך" את הגירושים ולהכאיב לצד השני, גם כשהוא לא רוצה.

פגיעה באגו מובילה להרס (זה כמו שהיינו ילדים וכשקיבלנו מכה ישר החזרנו לצד השני מבלי לברר, להבין, להעמיק את סיבת המכה). כשאנו נפגעים ההתנהגות הבסיסית שלנו והילדית היא להחזיר.

ההבדל בין התגובות קשור מאד לתחושת הערך והקיום של בן הזוג,

אם הוא חסר ביטחון ויש לו אגו, הוא יחפש "נקמנות" ולהקשות עלייך,

ואם הוא אדם מודע לבטוח בעצמו הוא יבין שאין טעם להישאר בקשר "גוסס" שאתם סובלים בו ולא ממשים את עצמכם. הוא יבין שהאחריות למצב היא של שניכם. הוא יהיה מעוניין לסיים את המערכת על הצד הטוב ביותר ושתהיו שניכם מאושרים.

אז כן, גירושים זה לא דבר קל או נעים, אבל זו תקופה- זכרו!!!

תקופה שיש לה התחלה, אמצע וסוף.

ומשם יש התחלות חדשות, בתקווה ורצון לטובות יותר, למיקוד משמעות, יעדים, ושמחה.

מה שבטוח לחיות חיים שלמים במקום שלא טוב לך, לא מצמיח אותך, בלי אהבה והתרגשות, לא מאתגר – אין טעם!

רדו מהגדר, תבחרו!

או שתחליטו שיוצאים לדרך שלתקן ולהעיר את הזוגיות הזאת

או – להיפרד ולסגור אותה.

אין אפשרות להישאר במקום שלא טוב לנו.

ואם לנו לא טוב אז גם לו לא טוב.

אין מצב שלאחד נעים והשני סובל – יש מצב שהאחד פוחד להתמודד והוא מתפשר על החיים שלו ובוחר לחיות חצי חיים.

זה בדיוק המקום שמזמן בגידה, שאת מאפשרת לעצמך להיסחף,

את מקבלת הערכה, מה שאין לך בבית, הפיתוי גדול, הריגוש והחיות בחוץ מעירים אותך ומחזירים לחיים.

ובבית יש עצב ובדידות.

אל תתפשרו על החיים שלכם!

אהבה וזוגיות הם מפתח לאושר, לשמחה, לצמיחה ולהתפתחות שלכם.

(הפוסט כתוב בשם נקבה אך מתאים לשתי המינים)

מזמינה אתכם לשיחת התייעצות והכוונה, לתקן או להחליף.

#מדברים_יחסים

דניאלה דבח כהן – יועצת זוגית, משפחתית ומינית

050-9613040