במאמר זה אתייחס להגדרת מושג הדימוי העצמי, והשפעות אפשריות של דימוי עצמי נמוך על הקשר הזוגי.
דימוי עצמי הוא מושג רב ממדי המכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו. המונח מתייחס להיבטים שונים בחיי הפרט: דימוי אישי (תכונות אופי), מוסרי, גופני, משפחתי, חברתי, אקדמי ועוד. מושג זה עונה על שאלות כמו, "מה אתה חושב שחבריך לספסל הלימודים חושבים עליך?" "מה אתה חושב שחושבים עליך בעבודה?" הדימוי העצמי מתחיל להתפתח בגיל הילדות המוקדמת ומושפע מאוד מדמויות שנתפסות בעיני הילד כדמויות סמכות (הורים, קרובי משפחה אחרים משמעותיים, מחנכים וכדומה). דימוי זה ממשיך להתפתח ומגיע לשיאו בגיל ההתבגרות וכן יכול להשתנות גם בהמשך החיים הבוגרים.
כל אדם שונה מזולתו ומהווה ישות נפרדת ומוגדרת אשר לה אישיות וזהות משל עצמה. כל אחד מאתנו מחזיק תמונה פרטית, מודעת, של עצמו הבאה לידי ביטוי במספר רב של פרמטרים כדוגמת:
– כיצד אנו נראים?
– מה אנו אוהבים/שונאים?
– מהם הכישרונות שלנו?
– מהם נקודות התורפה שלנו?
– מה מעצים אותנו?
– מה מרגיז אותנו?
– וכיו״ב
דימוי עצמי נמוך מבטא את הפער בין מה שהאדם שואף להיות לבין איך שהוא מעריך את עצמו בפועל. כאשר הפער הוא גדול, האדם נוטה לפתח ביקורת הרסנית ולא פרודוקטיבית כלפי עצמו, ומייחס לעצמו תכונות שליליות וכישלונות בעיקר. לעיתים קרובות הדימוי העצמי הנמוך לא משקף את היכולות והכישורים האובייקטיביים של הפרט, אך יש לו השלכות שליליות בכל תחומי החיים החשובים- לימודים, קריירה מקצועית, קשרים חברתיים וכמובן זוגיות.
כיצד הדימוי העצמי משפיע על הזוגיות?
ישנן מספר השלכות אפשריות של דימוי עצמי נמוך על הזוגיות, ביניהן נטייה להימנע משיח עם בן הזוג בשל חשש מדחייה, קבלה של התנהגות לא מכבדת מצד בן הזוג, או לחילופין
השענות יתר על בן הזוג , תוך דילול משאביו הנפשיים.
אנשים עם הערכה עצמית נמוכה עלולים להיות ספקניים וחרדים באשר למידת האכפתיות של הפרטנרים שלהם כלפיהם. לעתים קרובות, הם יטו להפנים תחושות ורגשות שליליים, ולא יתלוננו על בעיות בתוך מערכת היחסים מחשש לדחייה. במקום זה הם ישמרו לעצמם את התלונות, ומראש יכנסו למצב של התגוננות במקום לנסות ולהתמודד עם המצב ועם השאלות הללו בצורה פתוחה ואינטימית.
תקשורת אינטימית יכולה לעזור לשפר את חיי האהבה. חשוב להבין שאם הפרטנר נמנע מלשוחח על מערכת היחסים בצורה פתוחה וכנה, זה לאו דווקא בגלל שלא אכפת לו ממנו, אלא יותר משום שהוא מפחד שאם הוא יראה סממנים של חוסר הסכמה, הוא בסופו של דבר ייפגע. אפשר להניח שדווקא להישאר בשקט במצב של לשכוח ולסלוח הוא אקט שמבנה מערכות יחסים ותורם להן, אבל כשזה מגיע לנושאים אקוטיים במערכת היחסים, חוסר היכולת לשוחח עליהם יכול להיות הרסני. עבודה על העלאת ההערכה העצמית בתוך מערכת יחסים עשויה לקדם דיאלוגים יותר פתוחים ואינטימיים בתוך הזוגיות. לכולנו ברור שמערכות יחסים עשויות להיות מורכבות, אבל המפתח הוא האופן בו אנחנו בוחרים להתמודד עם המצב כשאנחנו חשים בחוסר סיפוק.
אחת ההתנהגויות הנגזרות מדימוי עצמי נמוך הינה קבלה של התנהגות לא מכבדת מצד בן הזוג. הערות כגון: ״אני חש שהיא אינה לוקחת אותי ברצינות״ או ״אני חשה שאני מאבדת את עצמי בקשר״ עשויות להעיד על כך שבן הזוג מתקשה לשמור על כבודו העצמי בקשר. ניסיון קליני מראה, כי רוב הזוגות חווים קשיים בתחום זה במידה זו או אחרת. כאשר אחד מבני הזוג חש שהוא מתקשה לשמור על כבודו העצמי, עלולים להופיע רגשות מייסרים של חרדה, עצבות ובעיקר בדידות, אף על פי שעל פניו נראה, ש״הכל בסדר״.
הצעד הראשון הנדרש כדי לשמור על כבוד עצמי בזוגיות, ולמעשה בכל מערכת יחסים הוא להגדיר את הגבולות שלך, לסמן ״קווים אדומים״. למשל, אם הבעל מתעכב באופן קבוע בשיחות טלפון עם קולגות בעבודה בסופ״ש, ההשלכות של כך עשויות להיות שהמשפחה תתחיל לאכול את ארוחת הערב השבועית המשותפת בלעדיו.
השלכה נוספת, והפוכה של דימוי עצמי נמוך על הזוגיות, היא השענות יתר על בן הזוג. אנשים עם דימוי עצמי נמוך, עלולים לפנות ללא הרף לבן הזוג שלהם כדי לזכות באישוש ואישור עצמי, כדרך לחזק את ההערכה העצמית שלהם. להיות הכתף התומכת במשרה מלאה, ואפילו יותר, של מישהו עלול להיות די מתיש, גם אם אוהבים אותו מאוד. עפ״י הפסיכולוגית ד"ר לסלי בקר פלפס, קבלה עצמית מאפשרת מערכת יחסים מספקת ואישית יותר, משום שבאופן זה אתם מסוגלים להתמקד באחרים (ולא רק בעצמכם) ובכלל, כל הטענות שאתם משמיעים בפני בן הזוג על הערך הנמוך שלכם בעיני עצמכם, עלולות לחלחל פנימה ולשכנע אותו כי אתם אכן צודקים.
בין אם הדימוי העצמי הנמוך יוצר נתק בתקשורת, או עודף והצפה בתקשורת, המפתח לזוגיות חיובית ובריאה מחייב התייחסות לנושא הדימוי העצמי ולנושא התקשורת אופטימלית, מקרבת, תומכת ומצמיחה בין בני הזוג.
ברכה יוסף,
יועצת זוגית ומשפחתית ומדריכת הורים