לתת מעצמך ולא את עצמך

היא הגיעה אלי עם רגשות מעורבים, עצבות ורצינות שלא אופייניים לה.

בכי, כאב מהול בתחושת הקלה ושחרור.

מצבים בהם הנפש חלוקה, הרגש והלב משמשים בערבובי.

הקשבתי לה – היא דיברה במילים ובתנועות הגוף.

פרידה!

העלינו תובנות של מה למדנו מהקשר שהיה

ואיך צמחנו מהיחסים שהיו/לא היו.

אני בוחרת לשתף אתכם והסיבה ברורה מאוד

"לא מתכוונת לוותר על עצמי".
"לא מתכוונת לתת את עצמי ולהישאר לבד".
"לא מתכוונת לרצות כדי לקבל אהבה".

3 תובנות שאם כולנו נשכיל לחיות איתן, חיינו ייראו אחרת לגמרי.

על כל תובנה אפשר לדבר שעות אבל לא אלאה אתכם בפירוט.

ואז הדמעות זלגו שוב, הכאב ניצח לרגע.

אפשרתי לה ואף עודדתי אותה שזה בסדר, והבכי בסופו של דבר הוא עוד כלי לאוורור הרגשות הפנימיים ותחושת הקלה שתבוא אחריו.

3 ימים אחרי פרידה מזוגיות של תקופה ממושכת הם לא דבר פשוט בכלל.

חיבור לרגשות העכשוויים זהו הדבר החשוב מכל כרגע.

לשחרר, להוציא, לדברר ולאוורר את הרגש שמתחבא מתחת לכ"כ הרבה שכבות/מסיכות.

ואז הצעתי לה דרך נוספת מרפא, משחררת ומאפשרת לתת דרור אינסופי למחשבות, לרגשות , לתחושות – כתיבה.

ואז שלפה את הפלאפון שלה והראתה לי מה כתבה אתמול באוטובוס.

ואת זה אני משתפת אתכם (באישורה) כדי שנוכל להימנע ולמנוע סיטואציות דומות:

"היחסים איתך היו ריקוד מייגע בין חום לקור.

לא היה רגע של נחת.

לא היה רגע אחד לעצור את המרדף ולנשום לרווחה.

ברגעים האומללים רק קיוויתי שזה כבר ייגמר. ייחלתי למגע שלך, למבט הרך בעיניך.

באותם הרגעים רק קיוויתי להרגיש את האהבה התובענית שלך, היא הייתה כמו שמן למדורה שלי.

ברגעים המאושרים חששתי כי ידעתי שבקרוב מאוד אפול שוב למלכודת שטמנתי לעצמי ואאבק ברצון שלי לזעוק לשמיים.

ידעתי שבכל צעד שאעשה לעבר עצמי, אני רק מלבה את חמתך שתתפרץ עליי בלי רחמים.

עם זאת תמיד התהלכתי בתקווה שעם עבודה קשה, לבסוף, תרחף שלווה מעל ראשינו, ותו לא.

איכשהו, ככל שהצד של מערכת היחסים ביני לבין עצמי על כף המאזניים נעשה כבד יותר, הצד של מערכת היחסים בינינו התרוקן מכל טוב… או שאולי לא היה בו הרבה מלכתחילה?

ניסיתי למלא את הצד שלנו שוב בכובד משקל אהבתי אליך, אבל בכל פעם מחדש זה נשפך מבין האצבעות שלי כמו מים".

התרגשתי מאוד איתה ובשבילה לנוכח היכולת שלה לכתוב על המצב ממקום של כאב  מאוד אותנטי, ממקום של התכווצות שהביא להתרחבות. ממקום של הבנה מה היה מה לא היה. ממקום של מה היא תרמה וכמה רצתה אל מול הריק שנתקלה בו.

ולמה אני משתפת אתכם?

אל תוותרו על עצמכם ויהי מה !!!!

היו קשובים ללבכם ולרגשותיכם.

תאהבו, תתנו מתוך אהבה ושמחה ולא ממקום של ריצוי וצמא לאהבה.

תשמרו על עצמכם גם מפני עצמכם.

כל הזמן עם יד על הדופק כדי לא ללכת לאיבוד גם בתוך "חיבוק" ויחסים לכאורה טובים.

לא להיות בזוגיות עם אחר = להיות בזוגיות עם עצמי. וגם בזוגיות עם אחר חובה לשמר זוגיות/קשר עם עצמי שלי.

אז סיגל יקרה (שם בדוי),

צאי לדייט עם עצמך ותיהני מכל רגע.

יש לך את עצמך ואת מדהימה, חכמה, נבונה, בוגרת, את נראית מליון דולר.

תעופי על עצמך את שווה, את ראויה, את אהובה.

הכל בסדר והכל לטובה.

כשאת לבד – את לא לבד – את עם עצמך וזה המון .

מאת: פנינה טובין – יועצת זוגית ומינית

תני מעצמך ולא את עצמך.