מהו גישור ומתי אנו זקוקים לו? מאת: דוד סיני

הגישור הינו תהליך של פתרון מחלוקות שבא להביא שני צדדים או שתי עמדות שונות ואפילו מנוגדות לכדי הסכמה מתוך רצון חופשי וללא כל אכיפת רצונו של צד אחד כנגד הצד השני .

הגישור תפס תאוצה בישראל כמו גם במדינות מערביות בראשן בריטניה הנחשבת מהראשונות שאימצו אותו. בתי המשפט בישראל נוהגים בשנים האחרונות להפנות בעלי מחלוקת הניצבים בפניהם בעקבות תביעות משפטיות, לתהליך גישור מתוך תקווה שמתממשת לעיתים קרובות, כי הגישור יביא תוצאות טובות לשני הצדדים.

כיום החל בית המשפט בישראל להפנות לגישור גם סוגיות בעלות אופי פלילי בעיקר כתוצאה של עומס על לוחות הזמנים של בתי המשפט ומסתמנות תוצאות חיוביות גם בגישה זו של הרחבת תחומי הגישור לסוגיות פליליות. תופעה זו עדיין לא צברה ניסיון מספיק ונותרה שנויה במחלוקת.

לגישור יתרונות רבים ובכל זאת ממוצע ההצלחות בגישור כפי שדווח לאחרונה עומד על 65%. המשמעות הינה שמכל 10 גישורים בין 6 ל 7 מצליחים.

נהוג לחשוב כי תוצאות של פסקי דין בבתי המשפט אל מול  הסכמות בגישור בסוגיות זהות או דומות, נמצא כי התוצאות מאד מאד קרובות וההבדלים בין פסקי הדין לבין הסכמות בגישור מינוריים.

עיקר היתרונות:

• הגעה להסכמה משותפת ומתוך רצון טוב וחופשי היא תמיד טובה יותר מפסק דין שאינו תלוי בצדדים המתדיינים
• תהליך הגישור קצר ומהיר בהרבה ממערכת המשפט העמוסה לרוב
• תשומת לב המגשר נתונה לגישור שלפניו ומנוטרלת מתעשיית הצדק האינטנסיבית בשיטת הסרט הנע פרי אילוצי הלחץ על בתי המשפט העמוסים מאד.
• הסיכוי לעמוד בהסכמות שאליהן הגיעו מרצונם החופשי גבוה כנראה יותר מעמידה בהחלטות של בית משפט למשל בסוגיות של תשלום דמי מזונות ומדור.
• נחסכות עלויות כספיות כבדות לעיתים של ייצוג על ידי שני עורכי דין שכל הופעה בבית משפט, מפגש במשרדם, ניסוח מכתבים והסכמים שונים עולה בכסף לא מועט.
• אופי המאבק "רך" יותר ומותיר אחריו פחות "טעם רע" ומשקעים לטווח ארוך.

יש לציין כי המשפט הישראלי מקפיד מאד על טובת הילדים והם עומדים לנגד עניו בעדיפות ראשונה. חובת המגשר להביא את הצדדים להסכמות מתוך הבנה ומחוייבות זו לצד הקפדה על כתיבת הסכם או חוזה גירושים או פרידה או ממון וכדומה בהתאם לכללי החוק במדינת ישראל תוך הקפדה זהה.

תהליך הגישור על כל חלקיו הינו חסוי והמגשר מחוייב בסודיות מוחלטת. הצדדים לא מנהלים פרוטוקול או הקלטה של תהליך הגישור.

בית המשפט לא יזמין את המגשר להעיד על דברים שנאמרו במהלך הגישור על ידי מי מהצדדים במידה וחל ביניהם הליך משפטי במסגרתו.

בין המגשר לצדדים שבמחלוקת נחתם מסמך המהווה חוזה התקשרות ביניהם והמחייב אותם. בחוזה זה מוגדרים הכללים, אופן קיום הפגישות, עלות התהליך וחובת הסודיות. לצדדים היכולת להפסיק את מהלך הגישור בכל עת ודי ברצות צד אחד להפסיקו בכדי לעשות זאת.

במהלך הגישור אסור על פי ההתחייבות החתומה בין הצדדים האחד כלפי השני ושניהם כלפי המגשר, לנקוט פעולה צד כנגד צד ובכך מאפשרים לצדדים להגיע להסכמות ללא סכנה של נקיטת צעדים מזיקים או הרסניים לצד האחר.